שיתוף פעולה בין סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית מחוז דרום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ועיריית באר שבע – במסגרתו יתבצעו מחקרים פורצי דרך שיאפשרו ראייה כוללנית של האזרח, בזמני הבריאות והחולי שלו

 במסגרת קול קורא של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לשיתוף פעולה בין האקדמיה לשלטון המקומי, התאגדו סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית מחוז דרום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ועיריית באר שבע לצורך ביצוע מחקרים אקדמיים פורצי דרך שיאפשרו ראיה כוללנית של האזרח, בזמני הבריאות והחולי שלו.

מטרופולין באר שבע, בשיתוף עם סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון , מהווה מעין מעבדה קדמית עבור פיתוח מודלים מבוססי נתונים רב מימדיים. עד כה מימדי הנתונים אינם יודעים לתקשר אחד עם השני, והתובנות מבוססות הנתונים מוגבלות למימד אחד בלבד (למשל נתוני תחלואה או נתוני זיהום אוויר). באמצעות שיתוף הפעולה, ניתן יהיה לקבל החלטות עירוניות המבוססות על נתונים קליניים ולהיפך. עם הצלחת פרויקט זה נוכל לבנות מערכת כללית ארצית לתועלת הציבור.

שיתוף פעולה זה יאגד לראשונה את שכבות הנתונים הקליניים והעירוניים ויאפשר רצף מחקרי מהשלב התצפיתי ועד לשלב המעקב וההתערבות. יתרה מכך, הוא ישרת את הרשות המקומית לצורכי תכנון עירוני והנגשת שירותים לאזרח בראיה מבוססת שיקולי בריאות, ואת ארגוני הבריאות לתכנון התייעלות והקצאת משאבים ורפואה פרו-אקטיבית מניעתית.

ד"ר מיכל גורדון, מנהלת תחום נתונים למחקר, מרחב דרום ברשות למחקרים קליניים בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מסבירה : " שיתוף הפעולה בין ארגוני הבריאות והשירותים העירוניים נותן הצצה לתפיסת הבריאות העתידית, בה נלקחים בחשבון זמני הבריאות וזמני החולי של המטופלים\תושבים. בית חולים סורוקה ומחוז דרום בכללית חולשים על ״נתוני החולי״ של למעלה מ70% מאוכלוסיית באר שבע והסביבה, ואילו עיריית באר שבע הינה חלוצה בפרויקט עיר חכמה, ובעלת מאגרי עתק מגוונים על החיים בעיר, למשל, נתונים על תנועת הרכבים (Waze), כבישים ראשיים, רמזורים, צופרים, תוכניות בניין, מיקום גני שעשועים ועצים, חינוך רווחה ועוד ועוד, כך שלמעשה, עיריית באר שבע חולשת על נתונים שיכולים להסביר תוצאי בריאות של התושבים. שילוב הנתונים ועבודה משותפת של הגופים יאפשרו פתרונות בתחומים רבים ובהם: פיתוח כלים לבריאות דיגיטלית, חיזוי אזורי תחלואה ובריאות הציבור במרחב העירוני, תכנון שירותי רפואה בקהילה, תכנון וליוויי רצף טיפולי בין בית חולים ורפואת קהילה, תכנון שירותים מוניציפליים (Health & Wellness), פיתוח מערכת התראות מותאמת אישית לאוכלוסיות בסיכון (רפואה מונעת), פתרונות להתמודדות עם השלכות התחממות גלובלית על בריאות הציבור ועוד".

 פרופ איה בידרמן, מומחית ברפואת משפחה חוקרת ויועצת אקדמאית יחידת המחקר כללית מחוז דרום

״הרפואה בקהילה הינה חוד החנית של מערכת הבריאות: במחקרים בארה"ב הוכח לא פעם , כי באזורים בהם יש רפואת קהילה חזקה, מצב הבריאות של התושבים טוב יותר מבחינת תחלואה ותמותה. הרפואה בקהילה מבוססת על צוותים רב-מקצועיים, והיא מהווה את שער הכניסה למערכת הבריאות. מרבית תושבי הנגב מבוטחים בשרותי בריאות כללית, ומקבלים את מירב השרותים הרפואיים במסגרת המרפאות הפזורות ברחבי הנגב, כמעט בכל יישוב ובכל המגזרים.  מיחשוב מערכת הבריאות והתיקים הרפואיים, שהחל לפני למעלה מ-20 שנה, מאפשר כיום ביצוע מחקרים המבוססים על הנתונים הממוחשבים. על מנת לשמור על סודיות המידע, הנתונים אינם מזוהים, אלא מותממים כך שאין אפשרות לזהות מי המטופל. מהנתונים האלו ניתן להפיק מידע חשוב על בריאות האוכלוסיות השונות בנגב, גורמי סיכון למחלות, זמינות ואיכות הטיפול הרפואי, ביצוע המלצות ברפואה מונעת , ועוד מחקרים רבים ושונים.  השאלות שאותן אנו מעוניינים לחקור, מגיעות מהשטח, מרופאים בהתמחויות שונות, מאחיות ומאנשי צוות אחרים, שהסקרנות והענין שלהם מביאים ליוזמות ולהצעות מחקר חדשות. יחידת המחקר של מחוז דרום של הכללית, שפעלה עד עתה בהיקף מצומצם, הורחבה לאחרונה ע"י תוספת אנשי מקצוע מתחומים שונים שמקדישים חלק מזמנם ליעוץ, תכנון, וביצוע מחקרים בקהילה. שיתוף הפעולה בין כל הגורמים יאפשר ביצוע מחקר ברמה גבוהה, יישומי, בעל משמעות לטובת בריאות תושבי הנגב ולקידום הרפואה בכלל.״

בני קשת, מנהל אגף חדשנות ומערכות מידע בעיריית באר שבע מוסיף:  "החיבור ויכולת העבודה המשותפת של הצוותים מהתחומים והארגונים השונים הינו ערך מוסף וייחודי של האקוסיסטם הבאר-שבעי.  יש חשיבות למינוף הערך המוסף הזה לפיתוח שירותים חדשנים שיטיבו עם תושבי הסביבה בכלל תחומי העיסוק ולקידום רפואה פרואקטיבית ומניעתית ולקבלת החלטות מוניציפאליות מונחות בריאות בפרט".

הפרויקט הראשון הוא מחקר בנושא השונות בשיעורי מיגרנה בדרום ישראל בכלל ובעיר באר שבע בפרט. מיגרנה היא מחלה שכיחה מאד הפוגעת במיליונים ברחבי העולם. ההבנה של הגורמים והנטל שלה היא חיונית לתכנון מדיניות בריאות והתערבויות ברמה המקומית והארצית.

עידו פלס, סטודנט במסלול MD PHD מהרשות למחקרים קליניים בסורוקה מפרט על הפרויקט: "במחקר רטרוספקטיבי שבצענו לאחרונה, הערכנו את השונות בשכיחות והתפלגות המגדרית של מיגרנה מאובחנת ברשויות שונות בדרום ישראל. התבססנו על מאגרי המידע הממוחשב של כללית. נמצאו הבדלים מובהקים בשכיחות של המאובחנים עם מיגרנה בין הרשויות השונות וגם בין שכונות בתוך באר שבע.  אנו משערים כי רובד הנתונים העירוניים יאפשר הבנה טובה יותר של מהלך המחלה ושל זיהוי מאפיינים ברמת המועצה, השכונה, הבניין ועד האזרח הבודד."