ברוכים הבאים לעמותת ידידי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה | לחדשות ועדכונים של המרכז הרפואי סורוקה


כתבות ומאמרים


8.12.15 

מובילים במחקר בסורוקה 

הרכבת משקפי מגן על ידי חיילים שנלחמו בצוק איתן, הפחיתה באופן משמעותי את חומרת הפציעות בעיניים 
קשר ישיר בין רעלת הריונית ותחלואה עינית ארוכת טווח 
צריכה יומית של יין אדום משפרת את בריאות הלב בקרב חולי סוכרת 
הרצאת אורח של מנכ"ל יבמ ישראל 
על כל אלה, ועוד – בשבוע המחקר שמתקיים השבוע בסורוקה
  
חוקרי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מובילים מחקרים רבים בכל התחומים הקליניים.
מדי שנה מאושרים בסורוקה כ – 350 מחקרים חדשים ומתקיימים בו בכל רגע נתון כ – 800 מחקרים פעילים.
המחקר הקליני מציב את בית החולים בקדמת המדע, מסייע לקידום הידע בתחום הרפואה, מאפשר לגייס את טובי הרופאים ומאפשר למטופלים לקבל טיפולים חדשניים באמצעות מכשור ותרופות מתקדמים.
 
במהלך השבוע הקרוב, נציין בסורוקה את שבוע המחקר שיעמוד בסימן עידוד וקידום המחקר במרכז הרפואי, ויוצגו בו מיטב עבודות המחקר בסורוקה שבוצעו בשנה האחרונה, בשיתוף עם הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וכללית מחוז דרום.
 
כיבד אותנו בנוכחותו מר ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל כמרצה אורח בפתיחת שבוע המחקר.
בהרצאתו ""The Cognitive Era, סיפר קפלן על מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, ווטסון, שזכתה לפרסום רב עם הניצחון שנחלה במשחק הטלביזיה ג'אפרדיי, מול אלופי האלופים של המשחק ,לפני כחמש שנים . מאז, משולב ווטסון במגוון רחב של תחומי משק ותעשייה, בהם תחום הרפואה, תוך ניצול יכולות הניתוח האנליטי והלמידה שלו, כמו-גם יכולתו לתקשר בשפה טבעית. 

לאחרונה, הודיעה יבמ גם על הקמת יחידה מיוחדת שתעסוק בפיתוח יישומי רפואה מבוססי ווטסון. הרופאים המתמודדים עם כמויות עצומות של ספרות רפואית ונתונים רפואיים, זקוקים למערכת שתסייע להם, לדוגמא, לזהות את המידע הרלוונטי ברגע ההחלטה על טיפול מסויים. לכן, זהו אחד התחומים בהם יכולתו של ווטסון לסייע היא משמעותית ביותר. 
 
בין המחקרים שמוצגים בשבוע המחקר:
  • פציעות עיניות בחיילי מבצע "צוק איתן", שבוצע על ידי רופאי מחלקת עיניים בסורוקה.בעבודה זו נערכה סקירה רטרוספקטיבית של החיילים שהתקבלו לסורוקה עם פגיעות עיניות במהלך מבצע "צוק איתן". נמצא כי הפציעות העיניות של החיילים היו בעיקרן פגיעות הדף ורסיסים בדרגות שונות, מגופים שטחיים ועד לפגיעות מורכבות עם גופים זרים תוך עיניים וריטוש גלגלי העיניים. אלו הן פציעות המאפיינות לוחמה בשטח בנוי. בעקבות הנתונים, כבר בזמן הלחימה עדכנו רופאי סורוקה את אנשי הרפואה של הצבא בחשיבות בהרכבת משקפי מגן לחיילים (רצ"ב תקציר המחקר).
  • צריכה יומית של יין אדום משפרת את בריאות הלב בקרב חולי סוכרת- ממצאי מחקר שבוצע על ידי אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה. המחקר בוצע בקרב חולי סוכרת מאוזנים מעל גיל 40, שהחלו לצרוך יין בהדרגה כחלק מתזונה ים תיכונית בריאה, תוך מעקב אחרי שינוי ברמות הסוכר בדם.   ההבדלים שנמצאו בעקבות הפרופיל הגנטי הראו כי לא כולם מגיבים באופן אחיד למשקאות אלכוהוליים (רצ"ב תקציר המחקר).
  • קשר ישיר בין רעלת הריונית ותחלואה עינית ארוכת טווח. כך עלה ממחקר שבוצע על ידי רופאים מהחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה ומחלקת עיניים. החוקרים עקבו אחרי מעל 100,000נשים שילדו בין השנים 1988-2013. ל- 8,324 נשים היו אירועים של רעלת הריונית לפחות באחד מההריונות שלהן. החוקרים בחנו שכיחות מחלות עיניים ארוכות טווח במעקב ארוך טווח ומצאו שאכן שיעור המחלות העיניות ארוכות הטווח היה פי 2 גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון, ונמצא מובהק סטטיסטית. השיעור היה גבוה משמעותית ככל שהמחלה היתה קשה יותר. בייחוד ניכרה עלייה בשכיחות היפרדות רישתית ורטינופטיה סוכרתית (רצ"ב תקציר המחקר).
 
ד"ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה: "המחקר הקליני הוא עוגן מרכזי ומשמעותי בפעילות בית החולים.  כבית חולים אוניברסיטאי מוביל שמעניק רפואה מתקדמת תוך ראיית המטופל וצרכיו במרכז, מהווים הצוותים הרפואיים מופת לחינוך ולמחקר רפואי. אנו מקדמים את המחקר בתחומים שונים ומעמידים לרשות החוקרים את המשאבים הנחוצים להם: סביבת עבודה תומכת, ליווי של היחידה לניהול מחקרים, תמיכה כלכלית ומתן מלגות ותמריצים לחוקרים. החיבור היומיומי החזק עם אוניברסיטת בן גוריון מאפשר לנו לקדם את המצוינות במחקר ולהוביל בתחום".
 
בסורוקה פועל המרכז למחקרים קליניים, בראשותו של פרופ' ויקטור נובק, שמקדם את המחקר בעבודה מול החוקרים בייזום, בתכנון, במימון ובביצוע מחקר קליני, ומושך אליו חוקרים צעירים מדיסיפלינות שונות. מאז הקמתו בסוף שנת 2009, פורסמו בסיוע המרכז למחקר קליני מאמרים רבים בעיתונות רפואית בארץ ובחו"ל. המרכז מוביל ומשתתף במאות מחקרים פעילים, חלקם מחקרים בין-לאומיים ורב-מרכזיים וזוכה למענקי מחקר רבים בארץ ובעולם.
 
במהלך שבוע המחקר שמתקיים בסורוקה יוענקו פרסים למתמחה מצטיין במחקר, לפוסטר מצטיין ולמצגת מצטיינת. 

 

פציעות עיניות בחיילי מבצע   "צוק איתן"- בית חולים סורוקה

ד"ר פרח אוסעדון,ד"ר ארז צומעי,ד"ר איתמר קלמפרר,ד"ר נדב בלפר,פרופ' חיים לוי, פרופ' טובה ליפשיץ
מחלקת עיניים המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

 
מבוא
שכיחות פגיעות עייניות מכלל הפציעות בעימותים צבאיים עומדת על כ-11%.במהלך מבצע צוק איתן, אושפזו בבית החולים "סורוקה" חיילים רבים עם פציעות רב מערכתיות שונות. כאשר אחד ממאפייני הפציעות היו פגיעות עיניות בדרגות שונות, מגופים זרים שטחיים ועד לפגיעות מורכבות עם גופים זרים תוך עיניים וריטוש גלגלי עיניים.
בעבודה זו נסקור את פציעות העיניים השונות בהם טיפלנו במהלך המבצע כמו כן, נעלה לדיון את חשיבות הרכבת משקפי מגן בזמן פעילות צבאית.

שיטות
סקירה רטרוספקטיבית של החיילים שהתקבלו לבית חולים "סורוקה" עם פגיעות עייניות, במהלך מבצע "צוק איתן", יולי – אוגוסט 2014.

תוצאות
20 חיילים (34 עיניים) עם פציעות עיניות טופלו בבית חולים סורוקה בזמן מבצע "צוק איתן" . 14 חיילים ( 70%) עם פציעה דו עינית.  סיבת הפציעה העיקרית (55%) הייתה פגיעת הדף .ב 33 עיניים  ( 97.05%) נמצאו רסיסים עיניים בדרגות שונות, ב4 עיניים היו אלה גופים זרים תוך עיניים. חדות הראייה בהתייצגות הייתה 20/50 או טובה מכך ב81.25% מהעיניים. נתקבלו 4 חיילים (4 עיניים)  עם פרפורציה עינית ועברו ניתוח חירום עם קבלתם אשר כלל ויטרקטומיה והוצאת גופים זרים תוך עיניים. חדות הראייה הסופית הייתה 20/50 או טובה מכך ב26 עיניים. ל3 חיילים עם פציעה חודרת נרשמה חדות ראייה סופית ירודה של ראיית אור, תנועת יד והעדר ראיית אור.
חייל אחד (5%) הרכיב משקפי מגן בעת הפציעה ופציעתו התאפיינה בפגיעה קלה בלבד, גופים זרים שטחיים וכוויות דרגה ראשונה.

דיון ומסקנות
הפציעות העייניות של חייל מבצע "צוק איתן" היו בעיקרן פגיעות הדף ורסיסים בדרגות שונות, פציעות המאפיינות לוחמה בשטח בנוי. במקרים של פציעות חודרות התאפיינו הפגיעות בפרוגנוזה ירודה עם חדות ראייה של 20/50 ומטה. בקרב חיילים שהרכיבו משקפי מגן בעת הפגיעה ניתן היה לראות פגיעות עיניים קלות עם חדות ראייה טובה על אף פגיעות מערכתיות קשות אחרות דבר המחזק את חשיבות הרכבת משקפי המגן במהלך לוחמה צבאית.

 

מחקר האלכוהול הישראלי הארוך בעולם מוכיח:

צבע היין (והפרופיל הגנטי) - קובע 

 
ממצאי מחקר האלכוהול הארוך בעולם, שהתפרסמו השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי Annals of Internal Medicine, מוכיח כי לכוסית יין אדום יתרון משמעותי בשיפור הסיכוי לבריאות לבבית בקרב סוכרתיים, בעוד גם יין לבן וגם יין אדום תורמים לאיזון הסוכר, אך בהתאם לפרופיל הגנטי של קצב פינוי האלכוהול מהדם.

המחקר פורץ הדרך, פרי יוזמתה של קבוצת חוקרים ישראלית מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף פעולה בינלאומי נרחב, עשוי לתרום להנחיות הרפואיות בדבר השפעת ובטיחות צריכה מתונה של אלכוהול לאורך זמן בקרב סוכרתיים.

חולי סוכרת הינם בסיכון גבוה יותר לפיתוח מחלות לב וכלי דם מאשר האוכלוסייה הכללית. עד היום, ההמלצות לצריכת אלכוהול מתונה הינן שנויות במחלוקת, במיוחד בקרב חולי סוכרת. למרות תרומתם הרבה של מחקרים תצפיתיים  קודמים להבנת הקשר בין צריכה מתונה של אלכוהול ובריאות, הנחיות רפואיות שואפות לבסס המלצות על תוצאות ניסויים קליניים מבוקרים. מחקר ההתערבות הנוכחי הוא הארוך ביותר עד כה, עם אחוזי התמדה של המשתתפים בשיעור חסר תקדים, של 87%.

בניסוי התערבותי קליני מבוקר, שנערך לאורך שנתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדקו החוקרים את השפעותיו הבריאותיות של טיפול באלכוהול, במידה מתונה, בקרב חולי סוכרת מאוזנים שלא נהגו לשתות. בין השאר, בחנו החוקרים אם לצבעו של היין אכן קיימות השלכות בריאותיות משמעותיות. הניסוי בוצע בקרב 224 חולי סוכרת מאוזנים (בגילאי 45-75) . החולים חולקו באקראי לשלוש קבוצות שוות ששתו בהתאם 150 מ"ל (בגביע מדידה) של מים מינרליים, יין לבן יבש, או יין אדום יבש בכל ארוחת ערב למשך שנתיים. המשקאות סופקו למשתתפים ללא תשלום, תוך מעקב קפדני על צריכתם. לכל הקבוצות הותאמה דיאטה ים תיכונית בריאה ללא הגבלה קלורית. במהלך המחקר עברו הנבדקים מערך מסיבי של בדיקות רפואיות מקיפות, כולל אולטרסאונד להדמיית טרשת העורקים, הדמיות MRI ומוניטורים לשינויים רציפים בלחץ הדם, פעימות הלב ורמות הסוכר בדם. הפרויקט נערך בשיתוף פעולה בינלאומי עם אוניברסיטת הרווארד- ארה"ב, לייפציג- גרמניה, מכון המחקר רוברטס- קנדה, מכון המחקר קרולינסקה- שוודיה ואוניברסיטת ברצלונה- ספרד.

בין מסקנות המחקר נמצא כי ליין אדום היה יתרון מובהק בשיפור כלל מרכיבי הסינדרום המטבולי ובעיקר על ידי על ידי העלאה מתונה בכולסטרול הטוב (HDL) ובאפוליפופרוטאין A1 (אחד מהמרכיבים העיקריים של כולסטרול HDL), תוך שיפור כלל הפרופיל השומני בבדיקות הדם. יש לציין, כי שיפור רמות HDL הינו מאתגר יותר מבחינה רפואית ובמיוחד בקרב סוכרתיים, להם רמות נמוכות יותר.

גם יין אדום וגם יין לבן תרמו לאיזון הסוכר, בהתאם לפרופיל הגנטי של האדם: במיפוי הגנטי נמצא כי ל 20% מהמשתתפים היה מבנה גנטי שונה לאנזים ADH  שהוביל לפעילות גבוהה עד פי 40, ולכן פרק את האלכוהול במהירות רבה יותר. החוקרים מצאו, שדווקא שאר הנחקרים, בעלי חילוף החומרים האיטי יותר בפינוי האלכוהול, הם אלו שהשיגו שיפור במאזן הסוכר בדמם, אם שתו יין אדום או לבן.

מעניין לציין, כי לצריכת יין משני הסוגים לא אותרה השפעה על שינויים ברמות לחץ הדם, סמני תפקודי כבד, משקל הגוף וסימפטומים ספציפיים, בהשוואה לביקורת. עם זאת, איכות השינה של הנחקרים השתפרה באופן משמעותי בשתי קבוצות היין, בהשוואה לקבוצת הביקורת. כלל ההשוואות בוצעו תוך תקנון לשינויים הקליניים ודפוסי צריכת התרופות השונות שהתרחשו בקרב החולים במהלך שנות המחקר.

המחקר בוצע בראשותה של פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, יחד עם החוקרים יפתח גפנר, ד"ר רחל גולן, ד"ר אילנה הרמן-בהם, פרופ' יעקב הנקין, ד"ר דן שוורצפוקס, פרופ' אסף רודיך ד"ר אילן שלף, ד"ר רונן דורסט, שולה ויטקו, אוסנת טנג'י-רוזנטל (ז"ל) וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי סורוקה, המרכז למחקר גרעיני נגב ובית החולים הדסה עין כרם.

החוקרים הגיעו למסקנה כי "צריכה מתונה של יין, ויין אדום במיוחד, בקרב חולי סוכרת מאוזנים וכחלק מתזונה בריאה, בטוחה, ככל הנראה, לשימוש ותורמת לשיפור מתון של כלל הבריאות הלבבית".

פרופ' שי: "ההבדלים שנמצאו בניסוי בין היין האדום והלבן היו בניגוד להשערה המקורית שלנו. הממצאים הגנטיים מצביעים על כך שבעוד שהאלכוהול עצמו ממלא תפקיד חשוב בחילוף החומרים של הסוכר, השילוב של אלכוהול ברכיבים הלא אלכוהוליים, בהם עשיר היין האדום, מעצים את היתרון המטבולי. 150 מ"ל של היינות הנבדקים הכילו כ 17 גר' אתנול וכ-120 קלוריות. אך היין האדום הכיל פי 7 יותר מרכיבים פוליפנוליים ובין פי 4-13 יותר קבוצות ספציפיות של הרכיב רזוורטול, מאשר היין הלבן. עם זאת, יש לנקוט בזהירות מרבית עם כל יישום קליני של ממצאי המחקר. על חולי סוכרת להיוועץ תחילה עם רופאיהם ולהקפיד על מעקב רפואי קפדני. ניסוי זה בוצע בקרב חולי סוכרת מאוזנים מעל גיל 40, שהחלו לצרוך יין בהדרגה כחלק מתזונה ים תיכונית בריאה, תוך מעקב אחרי שינוי ברמות הסוכר בדם, ושהתחייבו לא לנהוג לאחר השתייה. ההבדלים שנמצאו בעקבות הפרופיל הגנטי מלמדים אותנו שלא כולם מגיבים באופן אחיד למשקאות אלכוהולים. יש לזכור שאלכוהול הינו חרב פיפיות המסוכן בצריכת יתר ואינו מומלץ לכל אחד".

קבוצת המחקר הישראלית מהפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מתמחה בניסויים תזונתיים קליניים ברמה של מחקרי תרופות. מחקר האלכוהול הנוכחי (קסקייד) בוצע בעקבות תוצאות ממצאי ניסוי אלכוהול מקדים שבוצע במשך שלושה חדשים (פורסם ב-2007 Diabetes Care).

ההמלצה לדיאטה ים תיכונית לכל משתפי המחקר יושמה עקב ממצאיה הקודמים של קבוצת המחקר בניסוי ה"דירקט" בן השנתיים ( פורסם ב NEJM 2008, 2012).

המחקר מומן על ידי הקרן האירופית לחקר הסוכרת (EFSD) של האיגוד האירופי לחקר הסוכרת (EASD). 


היריון כחלון הזדמנויות:
קשר ישיר בין רעלת הריונית ותחלואה עינית ארוכת  טווח. 

מחקר חדש שבוצע ע"י רופאים מביה"ח סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון, מדגים לראשונה קשר ישיר בין רעלת הריונית לבין תחלואה עינית ארוכת טווח.
 
רעלת היריון הינה מחלה רב-מערכתית שהגורם לה אינו ידוע דיו. המחלה המופיעה בתקופת ההיריון אך ורק אצל בני אדם (נשים), ומתאפיינת ביתר לחץ־דם (מעל 140/90) בשילוב עם נוכחות של חלבון בשתן (קדם רעלת הריונית קלה). המחלה עלולה להיות קשה, דהיינו להוביל  לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, עיניים, מוח, שלייה, דם וכבד, לתחלואה ואף לתמותה של האם ו/או העובר. התסמינים האופייניים של מחלה קשה הם כאבי ראש, טשטוש הראייה,  כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה, שזה כבר שלב החמור מרעלת קשה, וכולל פרכוסים ממש  כמו בהתקף אפילפטי.
גורם המחלה עדיין אינו ידוע והספרות מרבה לעסוק בחקר גורמי הסיכון לתופעה. המחשבה הרווחת כיום היא שחומר המופרש מהשלייה לגוף האישה הוא הגורם להופעת המחלה ואין ספק שהמחלה משויכת להריון ובאופן יותר ספציפי לשלייה.

במצב של רעלת היריון ישנה פתולוגיה בכלי דם (שאינם מתרחבים כמו שצריך), מה שעלול לגרום לזרימת דם פחותה לשליה ובהמשך החיים לאיברים נוספים ולגרום להפרעת יתר לחץ דם כרונית. בשל הבעיה בכלי דם, עבודות הראו קשר בין רעלת הריונית לסיבוכים לבביים ארוכי טווח. בהתאם הומלץ כי נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי על מנת לאתר בעיות יתר לחץ דם בזמן. לא ידוע על קשר עם תחלואה עינית ארוכת טווח.
 
מחקר חדש שנערך ע"י חוקרים מביה"ח סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, ובינהם ד"ר עופר בהריר (מהחטיבה למיילדות וגינקולוגיה), ד"ר נדב בלפר (מחלקת עיניים),  ופרופ' אייל שיינר, מנהל יולדות ד' וסגן מנהל ביה"ח סורוקה, הוצג בכנס המרכזי בעולם במיילדות, בסאן-דיאגו בארה"ב. המחקר הדגים לראשונה קשר ישיר בין רעלת הריונית ותחלואה עינית ארוכת טווח.

החוקרים עקבו אחרי מעל  100000 נשים שילדו בין השנים 1988 ו 2013, ל 8324 נשים היו אירועים של רעלת הריונית לפחות באחד מההריונות שלהן. החוקרים בחנו שכיחות מחלות עיניים ארוכות טווח במעקב ארוך טווח ומצאו שאכן שיעור המחלות העיניות ארוכות הטווח היה פי 2 גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון, ונמצא מובהק סטטיסטית. השיעור היה גבוה משמעותית ככל שהמחלה הייתה קשה יותר (2.2% ברעלת קשה עם פרכוסים, לעומת 0.5% ברעלת קשה, 0.3% ברעלת קלה, ורק 0.2% בקרב יולדות ללא רעלת הריונית). בייחוד ניכרה עלייה בשכיחות היפרדות רישתית ורטינופטיה סוכרתית.
פרופ' אייל שיינר, סגן מנהל ביה"ח סורוקה מסכם: "לא ניתן לנתק את תקופת ההיריון מיתר החיים. היריון מהווה מבחן מאמץ ליולדות ולמעשה הינו חלון הזדמנויות לאבחון סיבוכים ארוכי טווח. נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם וביקורת רופא עיניים תקופתית על מנת לאתר בעיות כרוניות. הדבר בעל חשיבות קריטית לצורך מניעה שניונית של תחלואה זאת".



 



רחל דוד, סורוקה

לכל הכתבות ומאמרים «
אביעוז קריספין